מודל זכיינות כאפיק פתיחת עסק 

מהי זכיינות?

איגוד הזכיינות הבינלאומי (I.F.A) מגדיר את הזכיינות באופן הבא: “שיטה להפצת מוצרים או שירותים. קיימות לפחות שתי רמות במערכת הזכיינות: המזכה, המשאיל את הסימון המסחרי שלו או את שם החברה ואת המערכת העסקית; הזכיין, המשלם תמלוגים ולעיתים קרובות תשלום חד פעמי על הזכות לעשות עסקים תחת השם של המזכה ושיטתו. טכנית החוזה המקשר בין שני הצדדים הוא הזכיינות אך לעיתים קרובות המושג משמש לתיאור העסק אותו הזכיין מפעיל". במילים פשוטות זכיינות הינה למעשה שיתוף פעולה בין יזם לחברה גדולה לצורך מטרה משותפת שהיא רווח. מודל היזמות מאפשר לחברה גדולה בעלת שם להתרחב מעבר ליכולתה הכלכלית מבלי לקיחת סיכונים עסקיים מיותרים. במודל זה המזכה מקנה לזכיין שיטות עבודה, מוניטין, איכות מוצרים ותמיכה עסקית, בעוד הזכיין מאפשר למזכה אופציה לעסוק בניהול העסק מלמעלה מבלי החובה להתערב בעסק עצמו באופן ישיר. לפי נתוני המרכז לקידום זכיינות בישראל, נכון לשנת 2012 ישנם בישראל כ-380 רשתות מזכות וכ-11,000 סניפים של זכיינים. הענף מגלגל כ16 מיליארד שקלים בשנה וצומח בקצב ממוצע של 20% בשנה.

זכיינות מגדילה את סיכויי ההישרדות של העסק

לפי נתוני עסקים בהקמה בישראל עולה כי לעסק הפועל כזכיין יש סיכוי של 1 ל-4 לא לעבור את השנה השביעית להקמתו בעוד שלעסק שלא פועל תחת מודל זה יש סיכוי של 1 ל-3 לא לעבור שנה שביעית. מכאן אנחנו לומדים שעסקים תחת מודל זה יציבים יותר ושורדים יותר זמן. הסיבה לירידה בסיכון העסקים הפועלים בזכיינות טמונה בכך שזכיין חדש מקבל מהרשת המזכה את כל הכלים והתמיכה הנדרשים בהקמת העסק, החל ממיתוג, פרסום, ניהול שוטף ושיטות עבודה. זאת בניגוד לעסק חדש עצמאי שנאלץ לעשות את כל המהלכים הללו בעצמו, מה שגורר בדרך כלל טעויות והתנהלות שגויה. בנוסף עסק חדש נאלץ להכנס לתודעת הציבור בעוד עסק זכייני לא סובל מבעיה זו ולרוב יכנס תחת שם מוכר ואף בינלאומי.

למי מתאימה הזכיינות?

לזכיינות על כל יתרונותיה ישנן חסרונות גדולים לא פחות. ראשית רכישת הזיכיון דורשת השקעה ראשונית משמעותית הכוללת הקמת העסק לפי הסטנדרטים הנדרשים של הרשת, רכישת הזיכיון בעלות גבוהה מאוד (עלות שעולה עם מוניטין החברה המזכה) ולעיתים כוללת השתתפות בהוצאות הפרסום של העסק. בנוסף, הרשתות דורשות בתמורה לזיכיון תשלומים חודשיים המחושבים לפי אחוז מכירות או הערכה שנתית, מה שמקשה אף יותר על הזכיין. מעבר לפן הכלכלי יש לזכור שבמודל זה לחברה המזכה יש את היד העליונה בהחלטות העסק, כלומר, אמנם בעל הזיכיון מוגדר כעצמאי אך הוא אינו חופשי לעשות ככל העולה על רוחו עם העסק. פעולות טריויאליות כגון מעבר לספק זול יותר או עיצוב שונה של העסק ידרשו קבלת אישור מהחברה המזכה שלא סביר שתסכים לשינוים אלה מפאת אחדות ברשת ואינטרסים פנימיים.

אז איך מקבלים החלטה האם לפתוח עסק במודל זכיינות?

ראשית יש לוודא שאכן מודל זה מתאים לאופי העסק המיוחל ובמיוחד לבעל העסק המעוניין בזיכיון. חשוב להיפגש עם הרשתות המזכות ולהבין את תהליכי העבודה תחת שם החברה. לכל חברה כזאת ישנם נציגים אשר ישמחו לתת לכם את מירב המידע על דרך ההתנהלות בזכיינות המדוברת. כמו כן חשוב לעשות מחקר עצמאי ברשת ולהבין האם אכן השוק זמין לכניסת מתחרים חדשים ואינו מוצף. עצה טובה לפני ההחלטה היא לעסוק בתחום תקופה כדי להבין מה נדרש ואילו קשיים עלולים לצוץ.

שנית יש לרכז את כל המידע שנאסף בשלב הראשון ולכתוב תכנית עסקית מפורטת המשקללת את הוצאות העסק השוטפות, ההשקעה הראשונית, החזרי ההלוואה ותשלומי הזכיינות, ולבחון האם העסק כדאי כלכלית. בשלב זה מומלץ לפנות לחברות ייעוץ עסקי  אשר יעזרו בכתיבת התכנית בצורה מקצועית ויתנו תמונת מצב ברורה יותר.

שלב שלישי ואחרון הינו גיוס המימון הנדרש. לקיחת הלוואות לעסקים תהיה כנראה שלב הכרחי בתהליך עקב הוצאות ראשוניות גבוהות מאוד בקניית הזיכיון. יש לבחון אפיקי מימון מסובסדים כגון קרן סיוע לעסקים (קרן סיוע לעסקים בערבות מדינה)קטנים ולהגיש בקשה לקבלת הלוואה בעלת תנאי תשלום נוחים יותר עם ריבית נמוכה יותר. בעזרת מימון זה תתאפשר תחילת הדרך כבעל זכיינות.

הקמת עסק במודל זכיינות היא אחת השיטות הפופלריות ביותר להקמת עסק בישראל כיום. ההסתמכות על מערך עבודה ושיווק מוכח מאפשר ליזם לבסס בצורה טובה יותר את העסק החדש. אך עם זאת, מודל זה גורר השקעה ראשונית גבוהה ושליטה עסקית מצומצמת יותר בעתיד העסק. לכן, מומלץ לבצע בדיקה מקיפה של תהליך רכישת הזיכיון שילווה בהכנת תכנית עסקית וקבלת סיוע לעסקים קטנים, אם לצורך בדיקת הכדאיות או לצורך הלוואה לעסק להקמת הזכיינות. בין אם אתם פותחים עסק פרטי משלכם ובין אם אתם רוכשים זיכיון אנו במנועי צמיחה רוצים לאחל לכם בהצלחה!